מאמרים

אנשים רבים מתחבטים בשאלה: מה עדיף? האם מתקן לטיהור מים שעלותו גבוהה, מחייב התקנה וגם תחזוקתו לא זולה במיוחד, או אולי שתיית מים מבקבוקים (או כדים) שמחייבת סחיבת בקבוקים והופכת אותנו לעבדים? איזו שיטה מנקה טוב יותר? באיזו שיטה המים טעימים יותר? מה זול יותר ומה באמת כדאי? במאמר מנסה ד"ר צבי קרן להסיר את הלוט ולענות על השאלות הללות ואחרות.

בני אדם בעידן המודרני אוכלים בצלחות, שותים בכוסות, ומבשלים בסירים ומחבתות. אולם, האם האוכל שבא במגע עם כלי האוכל השונים, בטוח? האם הוא אינו סופח או סופג אליו חומרים רעילים אשר יזיקו בטווח הארוך או אף הקצר? האם סכיני קרמיקה, צלחות פורצלן, סירי נירוסטה ואחרים בטוחים לשימוש? מה האמת מאחורי הכלים של "נאופלם"? ד"ר צבי קרן, ככימאי ולאחר שניהל את המעבדה לכימיה ומזון במכון התקנים מנסה לשפוך מעט אור על הנושא.

בשאלה זו אני נתקל כמעט כל יום. בפגישות עם חברות וארגונים שואלים אותי מנכ"לים ובעלי חברות מדוע כופים עליהם הלקוחות שלהם להשיג תעודה של איזו? למה הם צריכים את זה? מה זה יתן להם?

תו תקן ישראלי מהו? המושג "תו תקן" שגור בפי כל. צרכנים ומוכרים מחד ונציגי התקשורת מאידך משתמשים במושג הזה כדי להציג, מן הסתם, מוצר איכותי. עיתונאים בתקשורת הכתובה והמשודרת משתמשים לא פעם במושג "תו תקן" אך כולם, במקרים רבים, חוטאים לאמת. הם אינם מתכוונים ל"תו תקן" אלא לאישור תקן. מה ההבדל בין המושגים? האם חשוב לנו כצרכנים לחפש מוצרים המסומנים ב"תו תקן"? האם ניתן להסתפק באישור תקן? למה זקוק יבואן המביא מוצרים ארצה, אישור תקן או "תו תקן"? כל התשובות לשאלות הללו ולאחרות במאמר הבא.